אודות בית הכנסת

בתמונה: בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה ע"ש רבי חיים חביב זצוק"ל לזכר קהילת סלוניקי הי"ד ארגון והקמת בית הכנסת: בית הכנסת הוקם על-ידי קומץ מבוגרים סלוניקאים אשר ביקשו להנציח את שמו של הרב ר' חיים חביב , רבה הראשי של העיר סלוניקי שביוון , אשר נספה בשואה . לפני הקמת בית הכנסת התפללו יהודים יוצאי סלוניקי , אשר גרו בקרית אליעזר (שכונה במערב העיר חיפה) בכיתת לימוד בבית הספר "אורים" שבשכונה , בשנות ה - 40 וה - 50 היו סלוניקאים רבים בקרית אליעזר . בשבתות ובחגים בכלל ובימים הנוראים בפרט התפללו הסלוניקאים במסדרונות ביה"ס כי הכיתה קטנה היתה מלהכיל את כולם. זקני הסלוניקאים פנו אל אברהם מנו ז"ל וביקשו את עזרתו בעינין . אברהם מנו ז"ל , שהיה ידוע בכושרו הביצועי ובקשריו נטל על עצמו את המשימה . מנו פנה למקורבו , ראש העיר דאז אבא חושי , בבקשה לקבלת מגרש בשכונה לצורך הקמת בית הכנסת . המגרש אותו ביקשו הסלוניקאים יועד להקמת בית-קולנוע . הסלוניקאים התנגדו בכל תוקף . אבא חושי , שהכיר זה מכבר את הסלוניקאים ידע שבית-הקולנוע כאן לא יבנה . כדי לרצות גם את האשכנזים בשכונת קרית אליעזר הוחלט על הקמת בית-כנסת בן שתי קומות . האחת לאשכנזים, והשניה לסלוניקאים . בתמונה: תחילת בנייתו של בית הכנסת בשכונת קרית אליעזר בחיפה , 1955 בתמונה: בית הכנסת כיום , בשכונת קרית אליעזר בחיפה , 2012 (מבט אחורי) הנחת אבן הפינה נערכה בשנת 1955 במעמד הרב טולדנו , רבה הראשי של העיר חיפה ושר הדתות דאז . בשנת 1964 בניית הקומה הראשונה של בית הכנסת הושלמה . בתמונה: המודעה המקורית , המודיעה על חנוכת בית הכנסת בתאריך: 15.9.1965 בתמונה: הרב חיים חביב זצוק"ל, מי שהיה רבה הראשי של העיר סלוניקי , שעליו נקרא שמו של בית הכנסת , הרב חיים חביב נספה במחנה ההשמדה באושוויץ בירקנאו. בתמונה: שני משמאל , זהו הרב הגאון , הרב חיים חביב זצוק"ל , מי שהיה רבה הראשי של העיר סלוניקי , שעליו נקרא שמו של בית הכנסת , הרב חיים חביב נספה במחנה ההשמדה אושוויץ .  לימינו בתמונה , זהו הרב צבי קורץ , שהחליף את הרב חיים חביב בתפקידו כרב הראשי של סלוניקי .  ראשון מימין , זהו אברהם רקנאטי , שנבחר בשנת 1929 לסגן ראש העיר סלוניקי , ובשנת 1948 כיהן כחבר כנסת בכנסת הראשונה . קיצוני משמאל זהו דוד פלורנטין ,  ממייסדי התנועה הציונית בסלוניקי , והיה ממקימי מושב צור משה הממוקם מזרחית לנתניה . על שמו נקרא רחוב פלורנטין שבדרום תל אביב .   בתמונה: חנוכת בית הכנסת על ידי ראש העיר חיפה אבא חושי ז"ל ,בשנת 1965 בתמונה: מראה כללי של בינין בית הכנסת , חזית מערבית ,בשנת 1966  בתמונה: חזית הכניסה לבית הכנסת , שנת 1967  האשכנזים ביקשו בינתיים את הקומה הראשונה ולאחר מכן ביקשו לערוך הגרלה , מי יהיה בקומה הראשונה ומי בשניה ? הוסכם כי לעת עתה כל הכנסות בית הכנסת יחולקו שווה בשווה בין האשכנזים ובין הספרדים . הראשונים לא עמדו בדיבורם . או אז גמלה בליבו של מנו החלטה להקים את בית הכנסת של הספרדים בקומה השנייה . בתמונה: אברהם מנו ז"ל , יו"ר בית הכנסת (מיוזמי ומקימי בית הכנסת , ולימים היה נשיאה של ביה"כ שנים רבות ) , נושא דברים ביום חנוכת בית הכנסת , בשנת 1965 אדם נוסף שפעל ותרם רבות להקמת ביה"כ הוא פנחס עוזיאל , שהיה יו"ר התאחדות עולי יוון בישראל ולימים נשיא כבוד של בית הכנסת . היכל התפילה קרוי "אוהל יוסף" על שמו (בתמונה למעטה) .  סמל בית הכנסת: סימלו של בית הכנסת הינו צילום של שלושה חלונות הויטראז' המצויים בכניסה לבית הכנסת , הסמל מאגד בתוכו את תמצית הוויתה של הקהילה בעיר סלוניקי שביוון . הראשון , צד ימין הוא המגדל הלבן , שהיה סימלו הידוע והמפורסם של העיר סלוניקי , ביוון , והעיר סלוניקי כעיר נמל , כידוע , הנמל , היה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של היהודים בעיר סלוניקי , לימים הגיעו עלו לארץ פועלי הנמל שאותם הביא לארץ ראש העיר חיפה אבא חושי , לבנייתו של נמל חיפה ונמל תל אביב . השני , במרכזו , האנדרטה שהוקמה בבית העלמין החדש בסלוניקי לזכר היהודים בני העיר , אשר ניספו בשואה . והשלישי , מצד שמאל , זאת היא העיר חיפה , וכמובן בו נראה גם הנמל , נמל חיפה .  בהיכל התפילה נמצאים ויטראז'ים המתארים את ימי הבריאה ועונות השנה . כמו - כן אירועים שונים בחיי העם היהודי , כמו: ברית המילה , חתונה וכד'. בתמונה: המגדל הלבן , שהיה סימלו הידוע והמפורסם של העיר סלוניקי , ביוון , והעיר סלוניקי כעיר נמל כידוע , הנמל , היה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של היהודים בעיר סלוניקי . משמאל בתמונה הקטנה , חלון הויטארג' בבית הכנסת . מבנה בית הכנסת: ארון הקודש המפואר והיפה אשר בתוכו נמצאים ספרי התורה הרבים , כתר התורה , והרימונים , מורכב משלושה ספרי תורה המחוברים בינהם , כשבחלקם העליון הם דמויי פרי הרימון  , כשארון הקודש המרכזי הוא הגדול והבולט ביופיו , כשלצידיו שתי ארונות הקודש הקטנים יותר כשהם מעוטרים בראשם אף הם בדמוי פרי הרימון , הרימון הוא אחד משבעת המינים שבהם נתברכה ארצנו , ומסמל בתרבויות ועמים שונים שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד. הקיר המזרחי של בית הכנסת מצופה בעץ מהגוני עתיק , ומעל לביניין בית הכנסת מתנוססת כיפה עגולה .  בתמונה: ארון הקודש המפואר והמרשים בבית הכנסת היכל ר' חיים חביב זצוק"ל רבה הראשי של קהילת סלוניקי , ביוון . (מולו נמצאת הכניסה לבית הכנסת)  מבנה ארון הקודש בכל גודלו וגובהו מעוטר בצורת חצי אליפסה בפסוק: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ" . כמו - כן בנוסף לפסוק זה קיים עוד פסוק אימרה אותו אמר שמעון הצדיק , הוא מעוטר ונמצא לכל רוחבו של בסיס ארון הקודש והוא: "על שלושה דברים העולם עומד - על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים" . (ראה סירטון ארון הקודש) בתמונה: הקדש להנצחת קורבנות השואה , ילידי יוון וסלוניקי , עיר ואם בישראל   בתמונה: חזית התיבה , הבמה המרכזית לחזנים , נבנתה בשנת 1967 בתמונה: התיבה , הבמה המרכזית לחזנים נבנתה בשנת 1967  היכלו של בית הכנסת בנוי בצורת ספינה . ההיכל הולך ומתרחב לקראת אמצעיתו ולאחר מכן הולך ונעשה צר . התיבה - המקום בו מתפלל החזן בצורת גשר פיקוד של אוניה .  בתמונה: התיבה בבית הכנסת מקושטת בחג השבועות חג מתן תורה תשע"ב , 25.5.2012 מנורות בית הכנסת: מרביתן של המנורות באולם התפילה של בית הכנסת הוא בצורת הגה של סיפון אוניה . בתמונה: אולם התפילה בבית הכנסת בשנת 1973 בתמונה: מנורה דמוי הגה אוניה באולם התפילה  מקומות הישיבה בהיכל בית הכנסת: כדוגמת הישיבה בעיר סלוניקי , כל המתפללים רואים איש את רעהו ( הסידור בצורת האות חית ) , המתפללים ישובים ברווחה בגלל העדר מגירות לספרי הקודש . (ניתן לראות את כל התמונות באלבום התמונות באתר זה ) . שנים רבות , רב בית הכנסת ע"ש היכל רבי "חיים חביב" בחיפה , היה הרב הגאון רבי מנחם חשאי זכר צדיק לברכה , הרה"ג רבי מנחם חשאי זצ"ל היה שנים רבות מגדולי רבני העיר חיפה ודייניה. עלה מתימן לארץ בשנת 1949 כילד יתום. אדם שאתה יכול לומר עליו בלי שום פקפוק: צדיק! כל חייו נהג בצניעות וענווה מדהימה. חי רוב שנותיו בשכונה חילונית לגמרי, והיה מעורב עם הבריות והקהילה במטרה לקרב מתוך נעימות מופלאה , איש ישר ואוהב חסד , שנים רבות היה הרב של שכונת קרית אליעזר שבעיר חיפה . שימש כאב בית הדין הרבני בחיפה שנים רבות , ובשנותיו האחרונות - בתחילת שנת אלפיים ושבע נבחר לכהן גם בבית הדין הרבני העליון בירושלים , הלך לעולמו בשנת תש"ע , ת.נ.צ.ב.ה -  יהי זיכרו ברוך ! בתמונה: חיים חגי ז"ל - החזן הוותיק והמסור של בית הכנסת שנים רבות וטובות , היה ממייסדי ומקימי בית הכנסת ע"ש היכל רבי חיים חביב בחיפה לזכר קהילת סלוניקי הי"ד (התמונה באדיבות בנו , מר דוד חגי ) בתמונה: מקהלת הילדים של בית הכנסת בשנותיו הראשונות , יושב קיצוני מימין אברהם מנו ז"ל , מי שהיה מוכר כ"רוח החיה" של העדה הסלוניקאית בעיר חיפה ובמדינת ישראל שנים רבות . ועומד קיצוני משמאל יוסף (פפו) ג'רסי . אחד משליחי הציבור והחזנים שהיו אהובים על ציבור המתפללים בבית הכנסת שנים רבות היה גם אליהו בודק ז"ל.  אליהו בודק ז"ל יליד העיר בגדד שבעיראק, היה חזן ושליח ציבור בבית הכנסת בין השנים 1980 - 1964. שנים רבות התגורר בשכונת קריית אליעזר בה גם נמצא בית הכנסת בחיפה והתפלל בבית הכנסת 16 שנים. אליהו בודק יהיה זיכרו ברוך !  בתמונה: אליהו בודק ז"ל שהיה עשרות שנים שליח הציבור והחזן של בית הכנסת הסלוניקאי ע"ש רבי חיים חביב בחיפה.  (התמונה באדיבות בנו מר שאול בודק).  בתמונה: אליהו בודק ז"ל שהיה עשרות שנים שליח הציבור והחזן של בית הכנסת הסלוניקאי ע"ש רבי חיים חביב בחיפה. (התמונה באדיבות בנו מר שאול בודק).  מספר ימים לאחר חנוכתו ופתיחתו של בית הכנסת בשנת תשכ"ה (1965), נשא שליח הציבור והחזן של בית הכנסת אליהו בודק ז"ל נאום לקראת ראש השנה והימים הנוראים בפני ציבור המתפללים של בית הכנסת. להלן מובא לכם הנאום שנשא בבית הכנסת, דפי הנאום שחיבר וכתב בכתב ידו:  בתמונה: הנאום לקראת ראש השנה והימים הנוראים שחיבר וכתב בכתב ידו אליהו בודק ז"ל. (הנאום באדיבות בנו מר שאול בודק). אחד מחזני בית הכנסת הסלוניקאי ע"ש רבי חיים חביב הידועים והאהובים על ציבור המתפללים היה החזן מאיר בן הרוש.                                              מאיר בן הרוש, היה החזן של בית הכנסת בין השנים 1973 - 1971, כשמספר שנים קודם בין השנים 1971 - 1958, היה החזן של בית הכנסת "שבת אחים" סלוניקאים שהיה בעבר ברחוב מרחביה בעיר התחתית, רחוב אחד מתחת לרחוב השומר בחיפה בו התגוררו וחיו רבים מיוצאי העיר סלוניקי מיוון שהגיעו לארץ לאחר תקופת השואה. ורבים מהל בנו ייסדו ובנו את נמל חיפה ונמל תל אביב.  יש לציין כי כיום, בית הכנסת "שבת אחים" סלוניקאים אינו פעיל והוא כבר סגור למעלה מ - 25 שנה.  בתמונה: מסיבת חנוכה והדלקת נרות בבית הכנסת חיים חביב בשנת 1966 בצילום אפשר להבחין בארון הקודש הראשון של בית הכנסת . בתמונה: ההקדשה בכניסה לאולם התפילה בבית הכנסת . . . ויבואו על הברכה יוזמי ומיסדי בית הכנסת היכל ר' חיים חביב שמואל אוז'לבו , דניאל מנו , יהודה ברוך , משה מטרסו , מרדכי דבח , יצחק פרנסיס , חיים חגי , שאול שוסתיאל . יהי זיכרם ברוך . ת.נצ.ב.ה.  (קרית אליעזר , ערב ראש השנה תשכ"ד , 1963)  בבית הכנסת חיים חביב , כבר שנים רבות וטובות לומדים חתני בר מצווה את קריאת התורה וטעמיה , גם כיום , את חתני בר המצווה מכין ומלמד כבר למעלה מ 40 שנה , החזן והגבאי של בית הכנסת המסור והנאמן שנים רבות , מר יוסף (פפו) ג'רסי . מר ג'רסי הוא יליד העיר סלוניקי ביוון , וניצול שואה ממחנה ההשמדה אושוויץ , אודות סיפור המדהים והמרגש תוכלו לקרוא בפרק מיוחד המוקדש לכך באתר זה.   במהלך שנת 2010 , החלו עבודות הבניה של ציפוי קיר האבן הירושלמית בבית הכנסת , ציפוי האבן כולו נתרם לזיכרון עולם , לבית הכנסת חיים חביב זצוק"ל , ע"י יוסף ויהודית ג'רסי וילדיהם לזיכרם של יהודה וגרסיה ג'רסי ובנם אהרון , שהושמדו בי"ד אדר ב' תש"ג , קורבנות השואה מסלוניקי , ולזכרם של בני משפחתו אשר זמן השמדתם לא נודע . - יהי זיכרם ברוך !  בתמונה: הקדשות ומגן הנצחה לזכר קהילת יהודי סלוניקי הי"ד קורבנות השואה  בתמונה: לזיכרון עולם , לבית הכנסת רבי חיים חביב זצוק"ל , ציפוי האבן נתרם ע"י יוסף ויהודית ג'רסי וילדיהם לזיכרם של קורבנות השואה מבני משפחתם בתמונה: האנדרטה בבית העלמין היהודי בסלוניקי לזכר קורבנות השואה משמאל בקטן זהו חלון הויטראג' בבית הכנסת עם הכיתוב "לזיכרם" .