יהדות סלוניקי

יהדות סלוניקי

הקהילה היהודית בסלוניקי הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביוון ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

התפתחות ההתיישבות היהודית בסלוניקי

בסלוניקי, שנקראה בפי היהודים שאלוניקי או שלוניקא, התקיימה במשך מאות שנים קהילה יהודית גדולה. קהילה זו הייתה הגדולה בקהילות היהודיות ביוון. הקהילה הוקמה כבר בימי התקופה ההלניסטית, בשנת 140 לפנה"ס וישנם אזכורים להתיישבות יהודים במקום כבר בימים ההם.

לאחר גירוש ספרד הגיעו אל סלוניקי עשרות אלפי יהודים, שהשתקעו בה והפכו אותה למרכז היהודי ספרדי המפואר והגדול ביותר ביניהם רבי יוסף טאיטאצאק שהקים בהם ישיבה גדולה בה למדו בין השאר רבי משה אלשיך, רבי שמואל די מדינה (מהרשד״ם), רבי אליעזר אשכנזי, רבי שלמה אלקבץ, רבי יצחק אדרבי (מחבר שו"ת דברי ריבות) ורבי אישטרוק שאנג. לאחר גזרות ת"ח ות"ט בפולין היגרו גם ממנה יהודים לסלוניקי. בזמן שלטון האימפריה העות'מאנית במקום הגיעו אליה יהודים רבים משאר מדינות אירופה שבהן ישבו הנוצרים.

בסוף המאה ה-18 הייתה קהילת סלוניקי בין הגדולות שבקהילות היהודיות בעולם. במחצית השנייה של המאה ה-19 היוו היהודים למעלה ממחצית מתושבי העיר, והקהילה נחשבה לאחת הקהילות החשובות ביותר בין קהילות הבלקן ואף כונתה "ירושלים דבלקן". הנוכחות היהודית בעיר הייתה כה ניכרת עד כי עסקי המסחר בה, לרבות הנמל, הושבתו ממלאכה בשבתות ומועדי ישראל. יהודי העיר פיתחו מאוד את הפעילות הכלכלית בה, ובכלל זה מסחר, תעשייה, בנקאות וכדומה. בין היתר היו בבעלות יהודית בתי מלאכה גדולים שבהם עבדו חלק מבני הקהילה באריגה וצביעת בדים.

בתמונה: קבלת הפנים והאירוח בכל בית סלוניקאי , ריבה (דולסה - מתוק) ומים . 

שפת הלאדינו שהביאו עמם יהודי ספרד פרחה בעיר זו מבחינה שירית ותרבותית. בין המאות ה-16 וה-18 הייתה העיר למרכז של תורה ותרבות יהודית. בין רבני העיר ניתן למנות את רבי יוסף טאיטאצאק[1] (1488 - 1545). רבי יעקב בן חביב ורבי שמואל בן משה די מדינה (1506 - 1589) והרב רפאל אשר קובו שפעל במאה התשע עשרה. הללו פיתחו ספרות שו"ת והדפוס שהוקם בעיר עסק בהוצאת ספרי הלכה וספרים שונים שהופצו ברחבי העולם היהודי. במאה התשע עשרה היו בסלוניקי כמאה בתי מדרש וכשלושים בתי כנסת היסטוריים, בהם בית כנסת בית אל. כולם מפוזרים בשכונות ולפי קהלים כמו קהל אראגון, קהל קשטיליה, קהל סיציליא. עוד היו בשנות המאה התשע עשרה ארבע עשרה ישיבות. במאה ה-19 וה-20 פיתחו היהודים את התעשייה והבנקאות במקום. חברת כל ישראל חברים פתחה בה בתי ספר והופיעו עיתונים יהודיים בלאדינו ובצרפתית. נוסדו אגודות להפצת העברית וספרותה והחלו ניצנים של אגודות ציוניות.

בתמונה: בית הכנסת "יד לזיכרון" בסלוניקי , נבנה בשנת 1984 לזכר קורבנות השואה
(תמונה זאת מוגנת וכפופה לזכויות יוצרים - כל הזכויות לתמונה זאת שמורות למר משה טלבי
אין להעתיק ואו לשפכל תמונה זאת ללא אישור מפורש מהצלם היוצר)  

בתמונה: בית הכנסת "יד לזיכרון" בסלוניקי , נבנה בשנת 1984 לזכר קורבנות השואה
(תמונה זאת מוגנת וכפופה לזכויות יוצרים - כל הזכויות לתמונה זאת שמורות למר משה טלבי
אין להעתיק ואו לשפכל תמונה זאת ללא אישור מפורש מהצלם היוצר) 

מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה

ביום שבת ל' באב ה'תרע"ז (18 באוגוסט 1917) כילתה שריפה גדולה את הרובע היהודי ומאז חלה שקיעה במצבם של היהודים בעיר. בזמן מלחמת העולם הראשונה רבים מהיהודים עזבו את העיר הן בשל תוצאות השריפה של 1917 אשר הותירה יהודים רבים חסרי קורת גג, והן בשל הגירת פליטים יווניים רבים מאנטוליה בעקבות הכיבוש הטורקי. בקרב הפליטים הללו התפתחה תנועה אנטישמית פשיסטית, שחבריה פרעו ביהודים בשנות ה־30 הראשונות ובנוסף נחתו גזרות על תושבי סלוניקי היהודים, כגון איסור פתיחת עסקים בימי ראשון, הגבלה על לימודי בתי הספר היהודיים ועוד.

בשנות ה-30 עלו כעשרת אלפים יהודים מסלוניקי לארץ ישראל. העולים התיישבו בשכונות כמו שכונת פלורנטין ושפירא בתל אביב, שכונת בן ציון בנתניה והמושב צור משה. העולים, שרבים מהם היו קשורים לעסקי הימאות עוד בסלוניקי, תרמו תרומה מכרעת לפיתוח ענף הימאות בארץ. רבים מהם עבדו בנמל חיפה, והם היו מעורבים באופן בולט בפתיחת נמל תל אביב בעקבות השבתת נמל יפו במהלך המרד הערבי הגדול. בשנת 1921 התמנה כרב העיר הרב בן ציון חי עוזיאל. הרב הספרדי האחרון של בני סלוניקי היה הרב חיים חביב שנספה באושוויץ בירקנאו.

בתמונה: הרב חיים חביב זצוק"ל , מי שהיה רבה הראשי של העיר סלוניקי ,
שעליו נקרא שמו של בית הכנסת , הרב חיים חביב נספה במחנה ההשמדה באושוויץ בירקנאו.

בתמונה: שני משמאל , זהו הרב הגאון , הרב חיים חביב זצוק"ל , מי שהיה רבה הראשי של העיר
סלוניקי , שעליו נקרא שמו של בית הכנסת , הרב חיים חביב נספה במחנה ההשמדה אושוויץ . 
לימינו בתמונה , זהו הרב צבי קורץ , שהחליף את הרב חיים חביב בתפקידו כרב הראשי של סלוניקי . 
ראשון מימין , זהו אברהם רקנאטי , שנבחר בשנת 1929 לסגן ראש העיר סלוניקי , ובשנת 1948 כיהן כחבר כנסת בכנסת הראשונה .
קיצוני משמאל זהו דוד פלורנטין ,  ממייסדי התנועה הציונית בסלוניקי , והיה ממקימי מושב צור משה הממוקם מזרחית לנתניה . על שמו נקרא רחוב פלורנטין שבדרום תל אביב .  

בתמונה: מסמך רישמי של הרבנות הראשית בשאלוניקי (סלוניקי) משנת 1931 ,
המסמך חתום בכתב ידו של הרב הגאון הרב חיים חביב , זצוק"ל , מי שהיה רבה הראשי של העיר סלוניקי ביוון , שעליו נקרא שמו של בית הכנסת .
הרב חיים חביב נספה במחנה ההשמדה באושוויץ בירקנאו.

בתמונה: בית הכנסת בית המרכזי בעיר סלוניקי (2012) , בית הכנסת של "מונסטיריוטס", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחת מונסטיר שעברה לסלוניקי לאחר מלחמת הבלקן ב-1912. בתקופת הכיבוש הנאצי, כשיהודי העיר נשלחו אל מותם, הפך המקום למחסן של הצלב האדום ולכן גם ניצל מהריסה.
כיום (2012) הרב הראשי של העיר סלוניקי הוא הרב אליהו שטרית .

מלחמת העולם השנייה - שואת יהודי סלוניקי

הגרמנים נכנסו לסלוניקי ב-9 באפריל 1941. יומיים לאחר כניסתם הם סגרו את כל העיתונים היהודיים, אך עד יולי 1942 לא הופעלו חוקים מיוחדים נגד היהודים. ב-11 ביולי 1942 נצטוו כל היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר החירות בעיר. 9,000 יהודים עמדו בשמש הלוהטת והוכרחו לבצע תרגילי התעמלות ולרקוד לקול צחוקם של הגרמנים והקהל היווני. תוך כדי הריקודים הם ספגו מכות אכזריות, ורבים נזקקו לטיפול. לאחר אירוע זה הופיעו גזירות נוספות כמו עבודות כפייה.

בתמונה: הוראה ליו"ר הקהילה היהודית בסלוניקי (Salonika) על ענידת הטלאי הצהוב. 
תאריך הצו - 12/2/1943. הוא הוצא מטעם משטרת הביטחון (Sipo) והאס דה (שירות הסדר הגרמני, Sicherheistdienst) בסלוניקי.
הוא ממוען אל ד"ר [צבי] קורץ (Zvi Koretz), הרב הראשי בקהילה היהודית בעיר.
לשונו: הוראה מאת המפקד הצבאי של אזור סלוניקי.
על סמך ההוראה מ - 6/2/1943, נמסרות לקהילה בסלוניקי המשימות הבאות:
1. את "הטלאי היהודי" יש להכין מבד צהוב, ובו כוכב שבו 6 קדקדים. יש לשאת את הטלאי בצד שמאל של החזה על הבגד העליון, בצורה בולטת. כל יהודי מגיל 5 חייב לשאת את הטלאי. כמו כן תונפק לכל יהודי תעודת זהות. את שמות האנשים שבתעודת הזהות יש להדפיס גם על הטלאי בצורה ברורה.
2. א. לפי ההוראות הנ"ל כל יהודי הוא אדם שיש לו לפחות שלושה סבים יהודים.ב. [לא קריא] ג. [לא קריא]
ד. במקרה של נישואי תערובת בן הזוג היהודי חייב לשאת את הטלאי.
ה. לא תהיה שום תועלת בבקשות לפטור מחובת ענידת הטלאי.

בינואר 1943 זימן אייכמן את עוזרו דיטר ויסליצני לברלין והטיל עליו את המשימה של חיסול יהודי סלוניקי. ויסליצני בחר בעמיתו אלויס ברונר כעוזרו הבכיר, וב-6 בפברואר 1943 הם הגיעו עם צוות מצומצם לסלוניקי והשתכנו בשתי וילות מהודרות שהוחרמו מיהודים. ב-25 בפברואר 1943 פורסמו חוקי הגזע בסלוניקי: על כל היהודים היה לענוד כוכב צהוב ובו המילה "יהודי"; היהודים חויבו לסמן את דירותיהם וחנויותיהם; נאסר עליהם להופיע ברחובות, בכיכרות הציבוריות, או באירועים פומביים לאחר שעות החשיכה, לנסוע בחשמלית, להיות חברים באיגודים מקצועיים ועוד.

בתמונה: התעללות פומבית ביהודי סלוניקי בכיכר "אלפטריה" כיכר החירות , 1942 

בתמונה: יהודי סלוניקי מועברים לגטו "הברון הירש" בסלוניקי , (אפריל 1943)

ב-15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. הימלר היה מקבל דו"ח על כל משלוח. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב-10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1943. עדויות מספרות שיהודי יוון סבלו באושוויץ, יותר מהאחרים, מכיוון ששפתם הייתה שונה, תרבותם שונה ותנאי האקלים שונים. סה"כ הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים, ואך מעטים מהם שרדו.

הקהילה הגדולה הושמדה כמעט לגמרי, ורוב הניצולים מהשואה עלו למדינת ישראל לאחר המלחמה בשנים 1945-1948. הקהילה כיום הינה קהילה קטנה ומזדקנת. עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-27 בינואר כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה. בנוסף, בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקורבנות.

 

בתמונה: ניצולי שואה מסלוניקי לאחר המלחמה , הזוגות עומדים במרפסת "מתנות לאביונים".
התמונה באדיבות הגב' בטי יזרסקי יחיאל, ביתם של שרינה ואלברט יחיאל שהם אחד מהזוגות שנישאו ,(ניתן לראות תמונה מקורית זאת עם כל שמות האנשים בתמונה ,
כיום גם במרכז למורשת יהדות סלוניקי שבפתח תקווה )

בתמונה: תחנת הרכבת(הגירוש) ליד גיטו "הברון הירש", משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה. 
בצידו הימני של המבנה , הקדשה ובה הכיתוב : הקדשה לזכר 50,000 יהודי העיר סלוניקי שנשלחו למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם מתו מות קדושים. (צילום: אליהו זילברמן , סלוניקי , יולי 2013) 

בתמונה: תחנת הרכבת(הגירוש) ליד גיטו "הברון הירש", משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה. 
בצידו הימני של המבנה , הקדשה ובה הכיתוב : הקדשה לזכר 50,000 יהודי העיר סלוניקי שנשלחו למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם מתו מות קדושים.

הגרמנים ריכזו את היהודים בשלושה גטאות צפופים. גטו אחד בשכונת הברון הירש היה צמוד לתחנת הרכבת ונועד לריכוז היהודים לקראת שילוחם. ויסליצני פעל עם צוותו במהירות וביעילות.

בתמונה: תחנת הרכבת(הגירוש) ליד גיטו "הברון הירש",

משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה , בכיתוב :הקדשה לזכר 50,000 יהודי העיר סלוניקי

שנשלחו למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם מתו מות קדושים.

(צילום: אורית אסטרוגנו וינקלר , סלוניקי , יוון 14.7.2013)

בתמונה: האנדרטה לזכר 50,000 יהודי סלוניקי שגורשו מהעיר בסלוניקי ביוון באביב 1943 אל תאי הגזים באושוויץ בירקנאו. האנדרטה הוצבה בכיכר המרכזית בסלוניקי , בקצה הטיילת ליד הנמל בחודש נובמבר בשנת 1997 ,  הכיכר היא כיכר החרות, לזכר השבת השחורה שהתרחשה במקום ביולי 42, ה27 -בינואר 45, הוא יום שיחרור אוושויץ, לכן נקבע כיום הזכררון הבנלאומי לשואה שהתרחשה במלחמת העולם השניה בארופה . עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-27 בינואר - כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה.

בתמונה: חנוכת אנדרטת הזיכרון ליהודי סלוניקי שניספו בשואה

האנדרטה, שנבנתה על ידי ממשלת יוון, הוקמה בבית העלמין היהודי בעיר סלוניקי . התמונה היא מתאריך: 6/5/1962 ובו נראים רבנים מקהילות שונות ביוון ונכבדי הקהילה , הרב הראשי של סלוניקי עומד במרכז , ממושקף ועל חזהו תליון ובו סימן מגן דוד.

בתמונה: האנדרטה בבית העלמין היהודי בסלוניקי לזכר קורבנות השואה , כפי שנראית כיום בשנת 2013 ומשמאל בתמונה הקטנה , זהו חלון הויטראג' בבית הכנסת עם הכיתוב "לזיכרם" .

הבאת פועלי הנמל הסלוניקאים לחיפה

בתמונה: ההתארגנות בסלוניקי לקראת העליה לארץ ישראל , בשנת 1932
התמונה מאוד היסטורית ונדירה ביותר , אם זיהיתם אדם כלשהו מהאנשים בתמונה , ויתכן ומישהו מהמופיעים בתמונה הוא מבני משפחתכם
נשמח אם תיצרו עימנו קשר ותישלחו לנו הודעה לכתובת המייל שלנו
לכתובת: rhc.saloniki@gmail.com 

עם הקמת נמל חיפה , שכנע ברוך עוזיאל, יוצא סלוניקי , שהתגורר בחיפה , את מועצת הפועלים להעלות פועלים סלוניקאים לחיפה, במטרה שמרבית פועלי הנמל יהיו פועלים עבריים. בעקבות פנייתו של עוזיאל נסע אבא חושי חושי לסלוניקי שביוון , והצליח לשכנע פועלי נמל יהודיים לעלות עם בני משפחותיהם ארצה. לאחר ביקורו בסלוניקי הוא כתב בדיווחו לוועד הפועל של ההסתדרות:

	ישנם בסלוניקי כמה מאות פועלים העובדים בעבודות הנמל לסוגיהן. החל מסבלות פחמים, סוג עבודה אשר בארץ הערבים המקומיים אינם רגילים בה ומביאים לשם כך סודנים מפורט סעיד וגומר בסבלים המסוגלים לשאת על גבם 400 ק"ג... מבין אלה בחרתי כ-100 איש בשביל העבודות בחיפה. שוחחתי עם כל פועל לחוד, הסברתי לו הסבר היטב את כל הקשיים בחיי העבודה בנמל חיפה...

בעקבות הצלחתו נסע אבא חושי חושי לפולין והצליח להלהיב סבלים יהודיים לעלות לארץ ולעבוד בנמל. עלייתם של פועלי הנמל מסלוניקי הביאה להעברת רוב עבודות הנמל בחיפה לידי היהודים , ואפשרה את הפעלת הנמל והמשך הייצוא של התוצרת היהודית בארץ בתקופת מאורעות תרצ"ו. ב- 1 במאי 1936 משהיה חשש שהפועלים הערביים ישביתו את הנמל , הורה אבא חושי שהפועלים יעבדו באחד במאי על אף היותו חג הפועלים , ונמנעה השבתה של הנמל . ב- 8 באוגוסא 1936 הפסיקו הפועלים הערביים לבוא לעבודה בנמל , והנמל הופעל על ידי פועלים יהודיים בלבד במשך מספר חודשים.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

גולשי האתר , קהל יקר וקדוש ! 

מצגת זאת שהוכנה כל כולה לנושא "יהדות סלוניקי" הוכנה במסגרת עבודת ה"שורשים" שהגישה בחודש מרץ 2013 , התלמידה הנעימה פז משיח מכיתה ז' מחטיבת הביניים "אלון" בחולון , זאת היא אחת מהעבודות המדהימות שראינו ... וכמובן רובה וכולה מוקדשת גם ליהדות סלוניקי , בעבר ובהווה , שואת יהדות סלוניקי , שכונת פלורנטין בתל אביב , תמונות של מנהיגי מדינת ישראל ועוד ועוד דברים יפים נוסטלגיים ומרגשים ...

ישנם בסלוניקי כמה מאות פועלים העובדים בעבודות הנמל לסוגיהן. החל מסבלות פחמים, סוג עבודה אשר בארץ הערבים המקומיים אינם רגילים בה ומביאים לשם כך סודנים מפורט סעיד וגומר בסבלים המסוגלים לשאת על גבם 400 ק"ג... מבין אלה בחרתי כ-100 איש בשביל העבודות בחיפה. שוחחתי עם כל פועל לחוד, הסברתי לו הסבר היטב את כל הקשיים בחיי העבודה בנמל חיפה...

לאחר סיום המלחמה ב-1945 נמנו בסלוניקי כ-2,000 יהודים בלבד מתוך כ-10,000 מיהודי יוון ששרדו את השואה. הניצולים המעטים מקהילה מפוארת זו, שבו לסלוניקי בתקווה לאתר בני משפחה, קרובים וחברים, שמא שרדו גם הם. מרבית הניצולים לא זכו לגלות שקרוביהם נותרו בחיים ובשלב זה שקעה בהם ההכרה הקשה שהם נותרו, ניצולים בודדים ממשפחתם ומקהילתם, היה זה שלב נוסף באבל שלאחר השואה. היו ניצולים שנאבקו להשיב לעצמם משהו מן הרכוש המשפחתי ולשקם את חייהם בסלוניקי, אך רובם בחרו להתחיל את חייהם מחדש בישראל, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ובדרום אמריקה. כמו ניצולי שואה מארצות אחרות, שורדי קהילת סלוניקי התאמצו לאסוף את שברי חייהם ולבנות חיים חדשים ולהקים משפחות. הניצולים שעלו ארצה לקחו חלק פעיל בבנייתה של הארץ והחברה הישראלית.

בתמונה: מדליות זיכרון עשויות ארד מארד מוכסף וארד מוזהב לזכר קהילת סלוניקי (Salonika)

תבליט של מגן דוד ולידו הכיתוב: "שאלוניקי עיר ואם בישראל". לאורך היקף המדליה נכתב , "בית לוחמי הגטאות והמכון לחקר יהדות שאלוניקי Thessaloniki" , בצד השני של המדליה: במרכז המדליה תבליט של נמל סלוניקי , מגדלור וספינת מפרש. סביבם מוטבע הנוסח הבא (באנגלית): "Saloniki Jewry Research Center/ Ghetto Fighters' House".

בתמונה: המדליה שחולקה לניצולי השואה ילידי יוון בעצרת לציון 70 שנה לתחילת השמדת יהודי יוון , ולציון 70 שנה למשלוח הטרנספורט הראשון שיצא משאלוניקי (סלוניקי)
למחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו , 15.3.1943 - 15.3.2013

בתמונה: מצעד בעיר סלוניקי שהתקיים בתאריך: 16.3.2013 , המצעד לציון 70 שנה התחלת השמדת יהודי יוון , ולציון 70 שנה למשלוח הטרנספורט הראשון שיצא מסלוניקי למחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו . משמאל האוחז בדגל עם הכובע זה הוא מר משה העליון ניצול שואה יליד סלוניקי וכיום יו"ר יו"ר אירגון ניצולי מחנות ההשמדה עולי יוון , לימינו מר אברהם (טולי) אשכנזי ניצול השואה יליד סלוניקי . 

688 מצבות ושברי מצבות מבית הקברות היהודי העתיק בסלוניקי, שנחרב במהלך מלחמת העולם השנייה, נמצאו היום (יום חמישי 20.12.2012 ) בחלקת אדמה בעיר - לאחר 70 שנות חיפושים.

בתמונה: שרידי המצבות שנתגלו בעיר סלוניקי ביוון , בתאריך: 20.12.2012

בסמיכות משמעותית ליום הקדיש הכללי, עשרה בטבת , מבשרת היום ( יום חמישי 20.12.2012 ) משטרת יוון כי התגלו המצבות של בית הקברות היהודי העתיק בסלוניקי, שנהרס במהלך מלחמת העולם השנייה. גורמים יהודיים ביוון כינו את הממצא בהתרגשות כ"חשוב במיוחד". 

המשטרה היוונית מדווחת על מאות מצבות שיש ושברי מצבות המשוייכים כולם לקברים יהודיים - כ-688 במספר - שנמצאו קבורים בחלקת אדמה בסלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, שבה חיה קהילה יהודית גדולה ומשגשגת עד לכיבוש הנאצי. בכך הסתיימו 70 שנות חיפוש אחר מה שנותר מהקברים המחוללים והמנותצים לאחר שבית הקברות העתיק היהודי בעיר נהרס.

בתמונה: המצבה שנתגלתה בתאריך: 20.12.2012 היא נחשפה והתגלתה ביחד עם כ 600 מצבות בעיר סלוניקי שביוון , מדובר במצבות שנותצו ונהרסו בבית הקברות היהודי הגדול בסלוניקי בתקופת הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה ...היום 70 שנה אחרי ... לפני מספר ימים בחודש אפריל 2013 , נודע להנהלת האתר כי המצבה שבתמונה זאת שעליה רשום "אהרון יוסף סרור ז"ל , 1929 " , הינה של הסבא של יוסף (פפו) ג'רסי , החזן של בית הכנסת שלנו שנים רבות . מר פפו ג'רסי , בן ה 92 , ניצול השואה מסלוניקי , גילה ונדהם כי אהרון יוסף סרור הוא סבא שלו, ( אבי אימו ) , בהמשך לגילוי זה הוא היה מאוד מאוד נרגש .....

ראש הקהילה היהודית, דויד שלתיאל, מספר כי מרבית המצבות שנמצאו מתוארכות לאמצע המאה השמונה-עשרה, ועד לתקופת מלחמת העולם השנייה. "זו ההיסטוריה שלנו", אמר שאלתיאל. "מלבד השמות - כוללות המצבות אף את מקצועו של המנוח, כך שיש בהן גם תיעוד היסטורי". 

הקהילה היהודית בסלוניקי נחשבה לאחת העתיקות באירופה. היהודים הראשונים הגיעו למקום מארץ ישראל בסביבות שנת 140 לספירה, לפני חורבן בית שני והגלות. לאחר גירוש ספרד הגיעו יהודים ממגורשי ספרד ומאסיה הקטנה, בעידוד הסולטנים העות'מאנים. אל הקהילה "הספרדית" הצטרפו יהודים מארצות אשכנז, ולפני מלחמת העולם השנייה חיו בעיר סלוניקי כ-60 אלף יהודים, שהיוו מעל למחצית מתושבי העיר. נוכחותם הייתה כה משמעותית בחיי העיר, עד שרוב העסקים בה, כולל הפעילות בנמל, שבתו בשבתות ובחגי ישראל.

כ-60 אלף יהודים בקירוב - מרביתה של הקהילה היהודית בסלוניקי - נספו במהלך השואה, החל מינואר 1943. רובם ככולם באושוויץ. רק 2,000 מיהודי העיר נותרו בחיים, ומרביתם עלו ארצה. כיום חיה בסלוניקי קהילה יהודית קטנה המונה פחות מאלף אנשים.
------------------------------------------------------------------- 
אוניברסיטת "אריסטוטלוס" הנמצאת בעיר סלוניקי ביוון , שוכנת על חורבותיו של בית העלמין היהודי הישן שהיה קיים שנים רבות בעיר סלוניקי ונהרס בשנת 1942 על ידי הנאצים .
בבית עלמין זה היו יותר מ - 300,000 קברי יהודים . לאחרונה , הוקמה במקום אנדרטה בשיתוף האוניברסיטה והקהילה היהודית בשאלוניקי בהנהלתו של היו"ר דוד שאלתיאל.

על גבי האנדרטה נמצא כיתוב בשפות: יוונית , עברית , לאדינו (ספניולית) ואנגלית .... יהי זיכרם של כל קורבנות השואה מסלוניקי ושאר 33 הקהילות הקדושות מיוון , וכל קורבנות השואה ברוך ! 

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סירטון - המסע לסלוניקי 2012

הפרויקט מחיפה לסלוניקי הינו פרויקט יחודי ללימודי שואת יהדות יוון שניבנה בעירית חיפה

במחלקה לנוער וצעירים בראשותו של מומי אלמוג . את פרויקט רב השנים של המסעות לסלוניקי

מוביל האיש היקר , מר אבי חכים .

למסעותיו מתלווים מידי שנה ניצולי שואה מיוון , בשנת 2012 התלווה למסע מר מנו אהרון

ניצול השואה יליד סלוניקי . 

בתמונה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג  8.4.2013 , בבית העלמין בחולון ,

ליד האנדרטה גלעד לזכר קורבנות הניספים בשואה קהילות יוון . 

(התמונה באדיבות מר משה טלבי)

בתמונה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג  8.4.2013 , הנחת זר אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון חיפה על ידי מתפללי בית הכנסת הוותיקים , מימין מר אהרון פסח , ולשמאלו מר יהודה מטרסו , הטקס התקיים בבית העלמין בחולון , ליד האנדרטה גלעד לזכר קורבנות הניספים בשואה קהילות יוון .